קדושה בכוח ובפועל

הרב שלמה אבינר

שאלה: אם באמת אנו גוי גדול וקדוש, מדוע בפועל איננו קדושים ומוסריים כל-כך?

תשובה: כבר אמרנו שיש להבחין בין מהות לבין תופעה. אדם יכול להיות מוסיקלי, כלומר, מוכשר במוסיקה, אך לא בהכרח הוא יהיה מוסיקאי. נכון שיש לו כישרון, אבל את הכישרון צריך לפתח.
משל לילד פלא בעל כישרון מוסיקלי מולד שמעולם לא ניגן בכלי נגינה. אמנם הוא בעל כישרון, אך עליו לעמול כדי להוציאו מן הכוח אל הפועל. כישרון טמון במהות היסודית של האדם. אדם חסר כישרון מוסיקלי יכול להתאמן יומם ולילה, ולמרות זאת יהיו הישגיו דלים. כישרון אי-אפשר להמציא. אנחנו עם מיוחד בכישרונו הקדושתי והמוסרי.

ידוע הסיפור העממי על ויכוח שהתקיים בפראג בעניין הטבע או החינוך, מה קובע יותר: האם הטבע קובע את מגמת חיי האדם, או החינוך. הגויים טענו שהחינוך קובע, והיהודים טענו שהטבע קובע. מובן שאיננו מזלזלים בערך החינוך, אלא סבורים שאין בכוח החינוך לחנֹך אלא מה שנמצא בטבע: "חנֹך לנער על פי דרכו" (משלי כב ו), לדרך שלו, למה שהינו. לפני עצם הדיון, הציג הארכיהגמון חתול מאולף להפליא ששימש כמלצר מלכותי, אך מששחרר היהודי עכבר לידו, השליך החתול את המגש, רץ אחריו ונטש את חינוכו.

לחינוך אין כל ערך כשהוא מנוגד לטבע הפנימי של החיים. אמנם בכוחו לאלף להתנהגות חיצונית, אך כאשר ייקרא האדם להתמודד עם התפרצויות פנימיות אדירות, תתמוסס הכפייה החינוכית אם היא מנותקת מן הפנימיות. נקודת המוצא היא הכוחות הפנימיים האצורים באדם. בדומה לכך, נקודת המוצא באומה היא התת-מודע הקולקטיבי, הפסיכולוגיה של האומה, נשמת האומה, שר האומה, גניוס האומה.

זכות אבות וברית אבות

אכן, ייתכנו מצבים של ירידה נוראה באומה הישראלית. חז"ל אומרים שבמשך ההיסטוריה שלנו תמה "זכות אבות". המובן של "זכות אבות" הוא השפעתם של האבות. לאבות יש המשך חינוכי, השפעה פסיכולוגית:פֹקד עון אבֹת על בנים על שלשים ועל רבעים לשֹנאי" . חיסרון באבות מותיר את רישומו עד ארבעה דורות. לחינוך טוב יש השפעה ארוכה יותר: "ועֹשה חסד לאלפים, לאֹהבי ולשֹמרי מצותי".

עד מתי קיימת "זכות אבות"? כל זמן שיש התנהגות מובהקת של הבנים כהמשך לאבותיהם. כאשר נעלמת התנהגות זו, פירוש הדבר שתמה "זכות אבות". יש אומרים שזה קרה בזמן הושע הנביא, יש הקובעים זמנים אחרים, אבל גדולי ישראל מבעלי התוספות תמהים: למה מזכירים "ברית אבות" בסליחות, כמו שכתוב: "וזכרתי את בריתי יעקב" גם במצבי ירידה גלותיים? אומר רבנו תם, שגם אם "זכות אבות" תמה, "ברית אבות" לא תמה בשום מצב. "זכות אבות" הוא מושג אנושי פסיכולוגי חינוכי, ולעומתו "ברית אבות" הוא מושג אלוהי, כפי שמסביר באריכות מרן הרב קוק. "ברית אבות" היא חוק! סדר מציאות! כמו שלברזל יש טבע של ברזל, כך לעם-ישראל יש טבע פנימי. "ברית" היא קביעה אלוהית.

ברית במובן האנושי היא הסכם הלוקח בחשבון את האינטרסים של שני הצדדים. אבל לא כתוב בתורה שרק בתנאי שנשמור מצוות ד' נהיה לו לעם. גם אם לא נשמור מצוות נשאר לנצח עם ד': "והעֹלה על רוחכם היֿ לא תהיה! אשר אתם אֹמרים נהיה כגוים כמשפחות הארצות לשרת עץ ואבן. חי אני נאם ד' אלהים! אם לא ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה שפוכה אמלוך עליכם" (יחזקאל כ לב-לג). אתם יצירה שלי, אומר הקדוש ברוך- הוא, לא תחדלו מהיות לי לעם. ההכרעה, הסידור, ההחלטה האלוהית של מהותנו, טבועה במציאותנו. ד' כרת איתנו ברית ובכך הטביע בנו את חותמו.

מתוך הספר 'יוצר אור' בהוצאת "ספריית חוה"