עם סגולה - האין זו גזענות?

הרב שלמה אבינר

שאלה: האמירה שעם ישראל הוא עם סגולה - האין זו גזענות?
תשובה: ההקבלה בין ה"גזענות" למושג "עם סגולה" אינה נכונה. יש לשמוח על ההתנגדות לכל תופעה של גזענות. מעולם לא היינו גזעניים. נוציא מן החשבון גסי רוח יחידים שדרכם לעולל כל נבלה.
לא נוכל להיות גזעניים ולא נרצה להיות גזעניים. לא נוכל — כי עמנו עצמו מורכב מגזעים רבים, ולא נרצה — כי לאומיותנו אינה אנוכית אלא מיטיבה לכל הקיבוצים הלאומיים. ידענו מראשית קבלתנו את הבשורה להיות ל"גוי גדול" שיקויים בנו "ונברכו בך כל משפחֹת האדמה".
כללית, יש לשמוח שהמחשבה האוניברסלית כובשת את העולם, שהתודעה הקוסמית מתגדלת, שהמבט נעשה כללי יותר, שהיסוד המשותף בין כל חלקי האנושות גובר על ההבדלים.
"הלוא אב אחד לכֻלנו הלוא אל אחד בראנו" (מלאכי ב י). מאז ומקדם התרגלנו לשמוע את קריאת הנביאים לסידור המין האנושי כולו באהבה ואחווה. לכן, יש להתפלא על האשמת השווא שהיהדות והציונות גזעניות. זאת עדות שקר מן הסוג המחפיר ביותר, המבוססת על אי-הבנה של מהות הגזענות ועל התעלמות מן העובדה שזוהי תורה ביולוגית.
אכן, "תורת הגזע", אם אפשר לכנות בשם תורה את המלל הפסבדו-מדעי הזה, מבוססת על שלוש הנחות עיקריות:
א. אפשר להבחין בגזעים; ב.הם בלתי-שווים ; ג.לגזע העליון יש זכות לשלוט על הגזע הנחות.
שלוש ההנחות הללו הן דברי הבל:
א. בוודאי שיש גוונים במין האנושי המובדלים בתכונות פיסיות כגון צבע העור ועוד (בזה עוסקת האנתרופולוגיה הפיסית), אך אין גזע "טהור". עם-ישראל בוודאי אינו גזע טהור. בתורה אין התייחסות הלכתית לגזעים. את הגֵרים קיבלנו תמיד באהבה בלי לשים לב לצבע עורם ולצורתם.
ב. ודאי שיש תכונות אינטלקטואליות או פסיכולוגיות מפותחות יותר אצל גזעים מסויימים, אך תמורות ההגירה כבר הוכיחו שהן נובעות מהשפעות הסביבה האקלימיות, הכלכליות, החברתיות והתרבותיות. על-כל-פנים אין ביהדות הלכה המפלה בין גזע לגזע. נכון שחם בן נח ננזף, אך חטאו היה הסיבה לכך (ראה בראשית ט). ודאי שיש מכלול של הבדלים בין עם לעם, ועם שלם הנגוע בתכונה שפלה לא יוכל להשתנות בן-רגע, אך לא לנצח תהיה צרה, ועתידים הם להיות כולם שתולים בצדק וביושר. לכל אדם יש נשמה אלוהית, לחסידי אומות-העולם יש חלק לעולם-הבא, וכל אדם בין ישראל ובין נכרי זוכה לרוח הקודש לפי מעשיו, ויש ללמוד מן המתוקנים שבגויים (סנהדרין לט ב). על-כל-פנים לנהוג עם כולם בדרכי שלום.
ג. אשר לקביעת סולם הערכה וראיית הגזע כעובדה גורלית הקובעת לנצח את החיים והכוחות שפועלים בהיסטוריה כגזענות ביולוגית — אין לכך כל הצדקה, בוודאי לא כדי לנמק קיצוניות והשתלטות. מאז ומעולם ידענו, בעקבות רבי עקיבא, שחביב אדם שנברא בצלם (אבות ג יד). ואם שמענו מאותו רבי עקיבא שחביבים ישראל במיוחד (שם), לא טעינו לחשוב שחביבות זו ביולוגית היא, ועניינה להשתלט על העולם, אלא ודאי שהיא נשמתית, ועניינה השפעה בדרכי שלום של הרעיון האלוהי והמוסר בעולם.

אחרי כל אלה, ברור שהאשמת היהדות והציונות כגזענות — איוולת היא. אין כל אלמנט ביולוגי לא ביהדות ולא בציונות. מובנן הוא: קידוש השם בעולם, עם שחוזר לארצו ובונה אותה. מדינתנו היא המדינה של עם-ישראל. בניו לבדם הם הזוכים לחוק השבות. החיים הלאומיים בנויים בצורה כזאת שהמדינה תישאר מדינתו של עם-ישראל. אין בכך כל חוסר מוסריות, אדרבה, זוהי זכות בסיסית ואף חובה. ההפך של גזענות אינו טשטוש הייחוד הלאומי אלא ידידות, יחס, שייכות וכבוד. גם אם חלקי המשפחה אינם בעלי אותו המעמד, אין זה פוגע במשפחתיות. התורה מאשרת לאזרחים שאינם יהודים לדור בארץ, ומונה רשימה ארוכה של זכויות שיוויוניות: "והחזקת בו גר ותושב וחי עמך" (ויקרא כה לה).

מתוך הספר 'יוצר אור' בהוצאת "ספריית חוה"