|
האם למעשה מתקיימת קדושת הכלל?הרב שלמה אבינרשאלה: מהי ההוכחה שאכן הרעיון של קדושת הכלל באנושות מתקיים הלכה למעשה? תשובה: ההוכחה כפולה. משתי בחינות מוכרח רעיון זה. ראשית, הוכחנו זאת מציאותית: עם-ישראל בעצם מציאותו מוכיח שרעיון קדושת הכלל מופיע ואפשרי, שהרי עמנו חי מאז ומעולם לאור דבר ד'. היו תקופות של עלייה ותקופות של ירידה בהופעת קדושת הכלל דרך עם-ישראל, אלא שבסקירה היסטורית כללית רואים שחיינו הם חיי קדושת הכלל לאור דבר ד'. שנית, רעיון זה מוכח מתוך עקרונות האמונה, מתוך שאנו מאמינים בשלמות שלטון ד' בעולמו, ברור שהוא יחדור בעד כל גילויי החיים, ואחד מגילויי החיים העליונים, הוא העם, כלל הציבור. הניסוח הנוצרי המגומגם: תנו לשמים מה ששייך לשמים ותנו לקיסר מה ששייך לקיסר, הוא ניסוח כפרני. הוא מבטא ייאוש מהאפשרות לסדר את חיי המדינה לאור דבר ד' (עיין אורות הקודש ב, עמ' תפח-תצ). גישה כזו יוצרת פירוד באלוהות, צמצום בכוח האלוהי. זו כפירה באחדות ד', המפקיעה את אחד מתחומי החיים משליטתו של האל, ויוצרת שתי רשויות במציאות. איננו טועים בזה, ודאי שהכל הוא רשות היחיד של יחידו של עולם. זו הוכחה הנובעת מנקיות ההכרה האלוהית וזַכותה . שאלה: אם תתיימר אומה אחרת לטעון שהייחוד היהודי תקף גם לגביה, כיצד נבדיל ונזהה את השקר שבטענתה? תשובה: עדיין אין אומה אחרת הטוענת לכתר קדושת הכלל. אם תהיה טענה כזאת, נשמח מאוד לראות בזה ביטוי להשפעתה הברוכה של האומה הישראלית. אלא שאין טענה הופכת לעובדה רק משום שטוענים אותה; עליה להצליח במציאות. הצלחת הרעיון של קדושת הכלל מתחילה בהכשר נפשי הקיים באומה. כדי להגיע לקדושת הכלל דרושה הכנה יסודית נשמתית, פסיכולוגית, היסטורית. העובדה שהדעה האלוהית של עם-ישראל לא התקבלה בקרב האומות, איננה נובעת מקשיי הבנה שלהן, אלא משום שהאמונה הישראלית לא תאמה את המבנה הנפשי שלהן. ניסיון חפוז לזרוע את הדעה הישראלית באומות פראיות נעשה על-ידי הנצרות. היא מיהרה להטעים את טעמה של התורה לעמים אחרים, שכשנגעו באותו האור בידיים מסואבות, נהפך להם לרועץ. מתוך הספר 'יוצר אור' בהוצאת "ספריית חוה" |
 |