כתב רגיל כתב גדול כתב גדול מאוד


הגדרת עם

הרב שלמה אבינר


יש אנשים החושבים שעם הוא אוסף של יחידים בעלי אינטרסים משותפים — כלכליים, תרבותיים, פוליטיים ואיסטרטגיים — שהקימו אמנה חברתית כעין שותפות, וכך נוצר עם. זוהי טעות. עם איננו אוסף של יחידים, אדרבה, היחיד הוא פרט שבו מתנוצץ ערכו של העם. כשם שיש נשמה ליחיד, כך יש נשמה לאומה, ונשמת היחיד היא ניצוץ מנשמת האומה.

חוקר נבכי הנפש בדור הקודם, קארל גוסטב יונג, נגע בעניינים אלה. הוא השתייך לשיטה פסיכולוגית שהדגישה מושג חדש: התת-מודע. פרויד, אבי השיטה, טען: המציאות הגלויה של ה"אני" הינה רק צל קלוש של מציאותו הפנימית. משל לקרחון הצף על פני המים, שרק חלק קטן ממנו נראה, וכך שאר חלקיו נמצאים מתחת לפני המים. אוניה שאינה מודעת לכך עלולה להתנגש בקרחון ולטבוע. מובן שאת התת-מודע אי אפשר להכיר ישירות, כשמו כן הוא - אינו מודע.
אמנם, יש שיטות פסיכולוגיות שאינן מחשיבות את התת-מודע כגורם פסיכולוגי מכריע. הזרם ההתנהגותי (הביהביוריסטי) קובע, שמה שעינינו רואות הוא מה שקיים. כאופן התנהגותו של האדם - כך מהותו. כיום ברורה לכל מציאות התת-מודע שמתגלה גם בחלומות. התת-מודע עשיר, חזק ומלא כוחות, הרבה יותר מהחלק המודע והגלוי. אך מה יש באותו תת-מודע? לפי פרויד, שוכן בו בעיקר יצרא דעריות. זו הפרזה גסה! ודאי שיצר זה קיים, ואינו דווקא שלילי, שהרי הוא מושך אנשים להתחתן. אך לא נוכל לצמצם את התת-מודע לחבילה אחת של יצר קיום, הנאה ומין.

תלמידו, אדלר, טען, שמורו הגזים, ושהעיקר בתת-מודע אינו יצר המין אלא יצר הכבוד (מה שמכונה בשפה המודרנית "תסביך הנחיתות", ואצל חז"ל "הקנאה והכבוד"). דהיינו: כיוון שאדם נחות, רצונו לצאת מנחיתותו, וזה המניע את מהלך חייו. גם השקפתו של אדלר מוגזמת.

בא התלמיד השלישי, קארל גוסטב יונג, וטען שהתת-מודע אינו עניין אישי פרטי דווקא. הכל מסכימים שהתת-מודע הוא ממשות נפשית מציאותית יותר מן המודע, ומשם מקור האנרגיה וההנעה של האדם. אך לפי יונג, התת-מודע הוא טראנספרסונלי, כלל-אנושי, קולקטיבי, משקע של הניסיונות החוזרים ונשנים של המין האנושי באלפי דורות קיומו. יחד עם זה, בכל עם מתגבשים היסודות הכלל-אנושיים בצורה ייחודית לאומית הגורמת להבדלים וניגודים בין עמים. לכל עם יש תת-מודע לאומי. אין הכוונה שבני אותה אומה זהים, אלא שלכל אחד גוון מיוחד של תת-המודע הלאומי. חשוב מאוד להכיר את הנטיות הפנימיות האצורות בעומקי הנפש, אך איך נכיר מה גנוז בתת-מודע הלאומי? לפי יונג, הוא משתקף בדת של כל עם. לא מפני שלעם זה יש דת זאת, מופיע בו תת-מודע כזה, אלא להפך: מפני שיש לעם תת-מודע כזה, תבנית נשמתית לאומית כזאת, פגישתו עם האלוהות מאופיינת בדת שמתאימה לכך. ודאי שבתת-מודע גנוזה שקיקה לריבונו-של-עולם, אלא כל עם, בהתאם לפסיכיקה הציבורית שלו, קיבלה פגישתו עם האלוהות אופי מיוחד. אפשר לגלות את תת-המודע של עם בדת, במיתוסים ובאגדות שלו.

אנו אומרים שאכן לכל עם יש טבע אופייני, טבע לאומי המוקרן לאישים הפרטיים שבאומה. טבע זה מתגלה בעיקר ביחס האמוני לריבונו-של-עולם. מתוך העמדה האמונית הציבורית נמשכת התנהגות מוסרית אופיינית. התת-מודע הלאומי, הפסיכולוגיה הלאומית, הטבע הלאומי, מתגלים בגוון אמוני ודעת אלוהים ייחודיים - וזהו העם.

לפני כשלוש-מאות שנה היו ויכוחים: האם העם עושה את ההיסטוריה שלו, או שההיסטוריה עושה את העם (ובמקורותינו נידונה השאלה בניסוח: דור לפי פרנס או פרנס לפי דורו — ערכין יז א). הטוענים שההיסטוריה עושה את העם ציינו עובדות המעידות שגורמים כלכליים, גיאוגרפיים והיסטוריים עיצבו את דמות העם. מסקנתם איננה מדוייקת. ניצפו עמים, שנחשפו לתנאים אובייקטיביים דומים, ובכל זאת הגיבו בצורה שונה. אם-כן, העם הוא העושה את ההיסטוריה שלו. למשל, במלחמת-העולם השנייה היה מחסור באנרגיה וקצבו את השימוש בחשמל לשעות ספורות במשך היממה. האנגלים, שהם בעלי אחריות אזרחית מפותחת — צמצמו את צריכתם. לעומתם, הצרפתי המצוי, לא נהג כן, כיוון שאמר לעצמו: וכי השימוש הפרטי שלי בחשמל יכול להשפיע על המחסור העולמי באנרגיה? אכן, העם עושה את ההיסטוריה שלו.

באותם תנאים אובייקטיביים, מגיב כל עם בצורה אחרת, בהתאם לכוחותיו הפנימיים. יש עם המוכשר לסדר, משמעת, חריצות וכו'. לכל עם כישרון מיוחד, ערך מיוחד. אפשר לכנות זאת "פסיכולוגיה של עם". בספר דניאל (י יג, כ-כא) הביטוי המקביל הוא ה"שר של העם". דניאל רואה בחזונו שר של בבל עולה, וכן של עמים אחרים. ה"שר" או ה"מלאך" הוא תמצית הכוחות הרוחניים הפנימיים של האומה, הגניוס של העם. אם-כן, עם אינו אוסף של יחידים אלא מהות לאומית כללית, ויש להתרגל להבנה מעמיקה זאת. מושגים פרטיים קלים יותר להבנה. קל יותר להבין שזה שולחן מאשר את המושג שולחן, אך המושג שולחן אינו ממשי פחות מהשולחן עצמו. עם איננו אוסף של יחידים אלא מהות לאומית מיוחדת.
מתוך הספר 'יוצר אור' בהוצאת "ספריית חוה"