מתוך שיחת הרב צבי יהודה הכהן קוק בזמן טיול בשומרון

מדברי הרצל

בספר 'מגיד מישרים', לרבי יוסף קארו, השכינה שהיתה מדברת מתוך גרונו, אמרה לו: אמור לרבי יוסף טייטאצאק שכנסת ישראל היא אלוהות. רבי יוסף קארו היה מקורב לרבי יוסף טייטאצאק שהיה סבו של הרצל. אחרי שניים-שלש מאות שנים הופיע נכדו הרצל. ב'מגיד מישרים' יש מעוף, חזון, מה זה ישראל, סגולת ישראל: אמור לרבי יוסף טייטאצאק שיבין היטב מה זו סגולת ישראל. כך הדברים מתגלגלים ונפגשים. ברשימות, בזמן של הרצל, אפשר לקרוא ולראות דברים מעניינים, פלאי-פלאים. הוא מספר עם מי הוא נפגש, ועל אכזבותיו. רואים את המרץ והדחיפה, משהו נורא. באמצע כל העניינים הפוליטיים והמעשיים בהם היה עסוק בלי הרף, יש לפעמים הברקות של רגש ומחשבה. יש אצלו פתגם: "אין אומתנו אומה אלא באמונתה". רבי סעדיה גאון כותב: "אין אומתנו אומה אלא בתורתה". הוא לא הכיר את דברי רבי סעדיה גאון, אלא אמר זאת מעצמו באופן אורגינלי: "אין אומתנו אומה אלא באמונתה".