שיחות הרב צבי יהודה הכהן קוק על אורות ישראל

פרק א. מהות כנסת ישראל ותכונת חייה (פסקה ו)

מלחמת יצרים ושלום

עד כאן היו עניינים כללים מאד. כך הוא סדר הלימוד, מן הכלליים אל הפרטים. קודם יש לתפוס את היסודות, ולאור התפיסה היסודית לברר את הפרטים הנמשכים ממנה. זאת הגישה המדעית היסודית והסדר הנכון בהלכה, וכן בדברים העילאיים האלה.

"כנסת ישראל היא תמצית כל ההויה כולה". (א) באופן כלל-כללי, אי אפשר לתת לה הגדרות מיוחדות ומצומצמות (ג) ענינה הוא היות טוב לכל, ממקור הטוב האלוקי (ד). ומכאן הוא חפץ החיים שלנו, מתוך זה אנו קיימים. אלה דברים כלל-כלליים ויסודיים, מכאן ואילך מגיעים להתפרטות במציאות האנושית.

"שתי נטיות מתרוצצות הננו פוגשים בנפש האדם, לשתי מגמות מחולפות". כך הוא בכל אדם, מאותה שעה של "וייצר ד' אלוהים את האדם". ישנן שתי נטיות בישראל מתוך הנפש האחדותית. כך סדר העולם והאדם, יש שני יצרים. "נטיה למלא את כל שאיפת הרע, את כל התאוות היותר שפלות, בין מצד החומר בין מצד הרוח, שהן עוד מתרחבות ומסבכות בעוזן את האדם, כקנאה ושנאה וכיוצא בהן". יש יצר רע פרטי לעניין זה או אחר, ויש יצר רע בכללותו, לכל מיני רע. באדם ובעולם קיימת נטיה כזאת. יש גם רשעות רוחנית, ומן היצר הרע החומרי או הגופני יש תולדות וסיבוכים. אך אי אפשר ליפול בפסימזם שהאדם כולו רע. "לעומתה לא נוכל להתעלם מלראות את שאיפת הטוב, המתגלה לפעמים ברוחו של אדם". יש גם נטייה לטוב. יש בזה מדרגות, יש אנשי חסד וצדיקים, יש אדם "שכל העולם כולו כדאי הוא לה", כגון העוסק בתורה לשמה, "להשכילו ולהיטיבו, ולמלאות אותו חסד אהבה ואורה".

שתי הנטיות מתנגשות. "אבל כל נטיה חפצה להתגדר בלבדה ולהיות היא השלטת בקרב הלב ומלאה את כל רוח ונפש. והניגוד הזה הוא מרעיש את הלב וממלא את החיים הלחלות". שני הכוחות נלחמים. ויש מאבק במעמק מעמקי עובדת החיים של האדם. אין זה פשוט. האדם רוצה שקט ושלום כדי שלא יסבול. "והאדם מתאמץ תמיד איך להשלים בקרבו השלמה פנימית, ובלבד שיחדלו ממנו מצוקות נפשו", או על ידי כבישה או על ידיד סידור הדדי.

"השלום מתכונן על ידיד כבישת אחד מן הצדדים בדרך כניעה לצד השני", שזהו רק סידור זמני, כי המנוצח יכול להתקומם. "או מה שהוא למעלה מזה, בדרך כריתות ברית והתאחדות גמורה, באופן שהצד המנגד מתהפך כולו, עם כל כוחותיו להצד שכנגדו לחם". "ברצות ד' דרכי איש, גם אויביו ישלים עמו". האויב משלים מתוך יחס ידידות והכרת האמת. משה רבינו ניצח את כל המלאכים, ואפילו מלאך המוות הסכים עמו, ונתן לו מתנת ידידות: סידור הקטורת, שעצרה את המגפה: קביעות החיים מתוך מלאך המות.

"על כן ישנם שני דרכים בהשאיפה לההשוואה של התשוקות", התשוקה האלוקית והבהמית. השיטה הראשונה, "דרך הירידה" מכסה את החלק הגדול שבאנושיות. זו דרך רעה של ניצחון החומר על הרוח. "הדרך השניה היא דרך העלייה" שפועלת לאט ובסבלנות, "זה הדרך הולך ונכבש לאטו, בצעדים מדודים ואופן חשאי למאד".

אלו דברים פשוטים בהעמקה ובהירות, על סדר מהלך דורות האדם. האדם בכל דורותיו הולך ומתקדם לקראת ההשלמה הפנימית, וסיבוכים מתגלים בדרך עשיית השלום. האדם מתקדם לאיטו אלפי שנים. "באומות, הוגלמה בישראל השאיפה אל השלום העליון". דרך זו בטוחה בנצחונה, אף על פי שהיא ארוכה, "השלום האמיתי, שהוא בטוח בנצחונו, אף על פי שדרכו רחוקה".