|
|
שיחות הרב צבי יהודה הכהן קוק על אורות ישראל
פרק ד. אהבת ישראל (סעיף ה)
אהבת כל האדם
אהבת ישראל מחייבת אהבת כל האדם, וכשהיא מטביעה שנאה לאיזה חלק מן האדם, הוא סימן שלא נטהרה עדיין הנשמה מזוהמתה, וע"כ אינה יכולה להתיחד בעדן האהבה העליונה". "אוהב את המקום אוהב את הבריות", את כל הבריות, את כל האדם הנברא בצלם אלוקים. אמנם לגבי ישראל נאמר "אתם קרויי םאדם". ואצל חז"ל יש ביטוי: "ברוך המקום שרחקני מהם". ועם זאת נשארת עדיין קרבת יחס בין ישראל לאומות, וכדברי רבי יהודה הלוי, אנו "לב תאומות". יש לנו שייכות לכל האדם. אנו כלליים, קוסמופוליטיים. לכן אהבת ישראל מחייבת גם אהבת כל האדם. אנו צריכים להיות מובנים ומוכשרים לאהבת כל ישראל מתוך אהבת ישראל. חסרון באהבת האדם, הוא חסרון באהבת ישראל.
שאלה: אבל יש לנו אויבים מסביב?
הרב: מצבנו היום הוא מצב של התגוננות.
כאשר יש בלב שנאה מסויימת לאדם, עדיין לא נטהרה אצלנו האהבה האמיתית. רבי חיים ויטל, תלמידו המובהק של האר"י ז"ל, כותב שהכשרה לרוח הקודש היא שיאהב גם גויים. באורות התשובה כתוב: "כל חטא, אפילו הקל שבקלים, מטביע בקרב האדם שנאה לאיזו בריאה, ועל ידי התשובה חוזרת האהבה להאיר". מקור השנאה הוא בחטא.
|