|
שיחות הרב צבי יהודה הכהן קוק על אורות ישראלפרק א. מהות כנסת ישראל ותכונת חייה - (פסקא ג)מעל לכל הגדרה
"אין להגדיר את מהותה של כנסת ישראל בגבולים מיוחדים ובתוארים מוגבלים". המהות הכללית של "עם זו יצרתי" מתגלה בפרטים. בכל בירור צריך לתפוס את המגמה הכללית. כל רוח לאומית, אין לה ערך אם אין את ה"ראשית". מהות כנסת ישראל היא אלוקית, ולכן אין להגדירה. כל הגדרה של עם ישראל היא אפיקרסות. היא מסוכנת בהיותה מביאה לידי הקבלה עם הגויים. הגדרה היא קטנות, והעיקר הוא המהות. "כוללת היא את הכל, והכל מיוסד על כלות נפשה לאלוהים". כנסת ישראל היא מציאות של שייכות לחיים אלהיים, "ואתם הדבקים בד' אלוהיכם חיים כולכם היום".
מזרה ישראל יקבצנו"ומזרה ישראל יקבצנו ושמרו כרועה עדרו". בסדר ההנהגה האלוקית, אנו מוצאים חתימות של תקופות: חתימת הנבואה, ומתיירת רק רוח הקודש, חתימת התנ"ך, ויש דיון אם להכניס בו את מגילת אסתר או לא. כל מה שנכתב אחר כך הוא חיצוני, ואינו שייך לנבואה הפנימית שבעם ישראל. לכן הקורא בספרים החיצוניים אין לו חלק לעולם הבא. אם הוא מתייחס לחיצוני כאל מקרא, כאל נבואה פנימית, אין לו חלק לעולם הבא. אחר כך הופיעה חתימת המשנה וחתימת התלמוד, ומאז אין להוסיף ברכות חדשות.המצב של תלמוד ירושלמי, ולתלמוד בבלי הנמשך אחריו, עדיין אינו מצב שלם של גלות. יש עדיין מצב של חיות מסויימת. בתוך המחשכים ישנה אורגניות מסויימת, ארגון מרכזיות רוחנית. וכן בהמשך לגלות, להתפוצצות ולפיזור, יש עדיין מרכזיות מסויימת בשני מרכזים: ספרד וצרפת. ההנהגה האלוקית של שומר ישראל משלשלת את גלות ישראל בהדרגה. ישנו ערך אלוקי מיוחד לסדרי הדורות. בהמשך הדורות, מופיע מרכז בגרמניה, ושוב בא פיצוץ ופיזור נוראי כדוגמת ספרד, בשנת רנב. מזרה ישראל יקבצנו, מזרה בגימטריה רנב. מתוך כך שוב מופיע הקיבוץ. |
 |