כתב רגיל כתב גדול כתב גדול מאוד


שיחות הרב צבי יהודה הכהן קוק על אורות ישראל

פרק א. מהות כנסת ישראל ותכונת חייה (פסקאות א-ב)


לב האומות

פרק א' כולו הוא כללי ויסודי: מה אנו ומה חיינו ישנם פסוקים מיוחדים ויסודיים מאד, כגון: "ואתם הדבקים בד' אלוהיכם חיים כולכם היום" וכמובן: "שמע ישראל ד' אלוהינו ד' אחד", וכן: "עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו". זאת מהותם של ישראל: מתוך עיקר ויסוד זה, מגיעים להתפרטות ולהבחנה שמתחילה בסעיף ו'. עד לסעיף ו' הכל שייך לאלף שבאלף היסודי: מה אנו ומה חיינו.

"כנסת ישראל היא תמצית ההויה כולה". עם ישראל הוא דבר תמציתי פנימי נשמתי בהויה כולה. ההויה כולה, אינה העולם הזה בלבד, היא כוללת את העולם הבא וגם את העולם הזה. "מלכותך מלכות כל עולמים". האדם בעולם הזה מחולק לכל מיני עמים, גזעים וקבוצות. ויש גם עם מיוחד. "ובעולם הזה נשפע תמצית זו באומה הישראלית ממש, בחומריותה ורוחניותה, בתולדתה ואמונתה". בעולם הזה תמצית פנימית זו מתגלה באומה הישראלית ממש בתולדתה, כלומר בהסטוריה שלה, במשך הדורות שלה. במדרש נאמר שיש דברים שקדמו לעולם. מובנו של עולם הוא: מציאות, כמו שאנו אומרים: "מלך העולם", "אדון עולם", "אתה הוא עד שלא נברא העולם". הקדוש-ברוך-הוא הוא לפני שנברא העולם, והוא מתגלה בעולם. ההויה היא המציאות של כל העולם, של כל העולמים כולם. "אתה הוא עד שלא נברא העולם". ומתוך כך נברא העולם. ישראל קדמו לעולם.

רבונו של עולם הסתכל בתורה וברא את העולם. לכל עניני העולם, יש ערך רק על פי התורה. יש גם צד פנימי לעולם החומרי, ועל פי זה יש לו ערך. הפנים קודם לחוץ, לגוף. הגוף הוא התרקמות והתגלות הנשמה. צלם אלוהים שבישראל ונשמתיות העולם קדמו לעולם. משיח קדם לעולם. המשיח הוא עיקר ישראל, קוממיות ישראל. "מחשבתם של ישראל קדמה לכל". מתוך האחדות הכוללת, יש גילוי של ההויה כולה בעולם הזה ובאדם. אנחנו בעלמא דפירודא, אבל באמת "ד' אחד ושמו אחד", אלא שיש כל מיני השתלשלויות עד העולם הזה, בו קיימים כל מיני עמים, ו"עם זו יצרתי לי". "בראשית ברא אלהים את השמיים ואת הארץ". קיימת השפעה והאצטלה מן השמיים ועד הארץ, ומתוך כך, השתלשלות מכנסת ישראל לאומה הישראלית.

"ההסתוריה הישראלית היא תמצית האידיאלי של ההסתוריה הכללית". ישראל הם לב האומות, כמו שכתוב בספר הכוזרי. לב הוא איבר חיוני מאד שיש לו קשר עם כל הארוגניזם, רכוז החיים. לדבר פנימי יש ערך מרכזי, וגם "כח מבקר", כלומר כח לברר את כל הגמגומים, עד לשפה ברורה.