ספר הכוזרי - מתוך מאמר ראשון

רבי יהודה הלוי

(כז) אמר החבר:
אמנם כן! כל מי שנלוה עלינו מן האומות כיחיד יבואהו מן הטוב אשר ייטיב עמנו האלוה, אבל שוה לא ישוה אלינו. כי אלו היה חיוב התורה מצד מה שהאלוה ברא את כלנו, היו שוים בה כל בני אדם, כלבן כשחור, כי כלם ברואיו ית', אולם חיוב התורה עלינו הוא מצד מה שהוציאנו האלוה ממצרים ומצד היות לו התחברות עצמנו, בהיותנו סגלת בני אדם.
(כח) אמר הכוזרי:
רואה אני אותך, היהודי, מתהפך בדבריך, כי אחרי אשר כבר היה מאמרך נאה שב להיות פגום.
(כט) אמר החבר:
שאני נא ואבאר את הדבר בהרחבה, ושב הפגום בעיניך להיות הנאה ביותר.
(ל) אמר הכוזרי:
דבר כאות נפשך.
(לא) אמר החבר:
הלא תודה כי הענין הטבעי, שממנו מתחיבים: לקיחת המזון, הגדול וההולדה, הם וכחותיהם, וכל תנאיהם, נתיחדו בו הצמחים ובעלי החיים, לא האדמה והאבנים, המחצבים והיסודות.
(לב) אמר הכוזרי:
זה הוא כלל הטעון פרוט, אולם אמת הוא.
(לג) אמר החבר:
ובענין הנפשי, שממנו מתחיבים: תנועות ורצונות ומדות, וחושים חיצוניים ופנימיים, וכיוצא בהם, נתיחדו כל בעלי החיים.
(לד) אמר הכוזרי:
אף זאת אין לדחות.
(לה) אמר החבר:
ואלו האדם נתיחד מכל בעלי החיים בענין השכלי, שממנו נתחיבו: תקון המדות, ואחרי זה תקון עניני הבית, ואחריו תקון עניני המדינה. וככה קמה אמנות הנהגת המדינה, ואתה החקים הנוהגים במדינה.
(לו) אמר הכוזרי:
אף זה אמת.
(לז) אמר החבר:
ומה היא מדרגה למעלה מזאת?
(לח) אמר הכוזרי:
מדרגת החכמים הגדולים.
(לט) אמר החבר:
אינני מתכון כי אם למדרגה המבדילה את בעליה הבדלה עצמית כהבדל הצמח מן הדומם וכהבדל האדם מן הבהמה, אולם ההבדלות ברב או במעט אין לה גבול, הואיל והיא הבדלה מקרית ואינה מדרגה על דרך האמת.
(מ) אמר הכוזרי:
אם כן, אין בעולם הדברים המשגים בחושים מדרגה למעלה ממדרגת האדם.
(מא) אמר החבר:
ואם ימצא בן אדם אשר יבוא באש ולא תשרפהו, ויעמוד זמן רב בלי מאכל ולא ירעב, ובעור פניו יקרן אור שאין העין יכולה לעמד בו, ולא יחלה ולא יחלש, - עד שבהגיעו לאחרית ימיו ימות לרצונו, כמי שיעלה על מטתו לישון ביום ידוע ובשעה ידועה, ונוסף על כל אלה ידע תעלומות מה שהיה ומה שיהיה – האין מדרגה זו נבדלת הבדל עצמי ממדרגת בני אדם?
(מב) אמר הכוזרי:
אמנם כן, מדרגה זו אם ישנה במציאות, אלוהית-מלאכית היא ואינה בחק הענין השכלי, הנפשי או הטבעי, כי אם בחק הענין האלוהי.
(מג) אמר החבר:
אין אלה כי אם אחדים מתארי אותו הנביא אשר אין חולק על נבואתו. על ידיו נגלה להמון דבר התחבר האלוהות בהם ונודע להם כי יש להם אדון המנהיגם גם כרצונו וגם כפי עבדם אותו או המרותם בו. נביא זה הוא אשר הסיר פני הלוט מעל העבר בהודיעו איך היתה בריאת העולם, וכיצד התיחשו האנשים שלפני המבול אל אדם, ואיך היה המבול, וכיצד התיחשו שבעים האמות אל שם, חם ויפת, בני נח, איך נפרדו הלשונות, והיכן התישבו בני האדם, וכיצד צצו המלאכות ונבנו הערים, ושנות העולם מאדם הראשון ועד הנה מה היו.